מניו יורק לתל אביב: כיצד הניסיון הבינלאומי של גונן קסטנבאום מעצב את הפרקטיקה המקומית
הגלובליזציה של המשק הישראלי בעשורים האחרונים שינתה באופן מהותי את דרישות השוק מעורכי הדין המסחריים. אם בעבר הסתפקו הלקוחות בידע משפטי מקומי ובקיאות בפסיקה הישראלית, הרי שכיום, בעולם עסקי המאופיין בעסקאות מורכבות, במימון בינלאומי ובסטנדרטים ניהוליים קפדניים, הציפייה היא למעטפת מקצועית רחבה הרבה יותר. בנקודת המפגש הזו, שבין המשפט הישראלי לבין התרבות העסקית-אמריקאית, פועל משרד עורכי הדין בראשות גונן קסטנבאום. המסלול המקצועי שעבר, אשר החל בלב המרכז הפיננסי העולמי בניו יורק ועבר דרך משרדי רואי החשבון הגדולים בעולם, יצר מודל עבודה ייחודי המיושם כיום במשרדו בתל אביב.
היסודות: חינוך פיננסי בלב מנהטן
התשתית המקצועית של עו"ד גונן קסטנבאום נבנתה הרחק מאולמות המשפט של תל אביב. השנים המעצבות של הקריירה שלו התרחשו בניו יורק, שם בחר לשלב בין לימודי המשפט לבין לימודי חשבונאות. שילוב זה, אשר נפוץ יותר בארצות הברית מאשר בישראל, העניק לו נקודת מבט כפולה על העולם העסקי: היכולת לקרוא את המציאות דרך משקפי החוק, ובמקביל לנתח אותה דרך המספרים והדוחות הכספיים.
ניסיונו המעשי נצבר בתוך ה-"Big 4" – ארבעת משרדי רואי החשבון הגדולים בעולם. העבודה בפירמות הענק KPMG ו-Arthur Andersen הציבה סטנדרטים גבוהים של דיוק, מתודולוגיה סדורה וניהול סיכונים. בארגונים אלו, העבודה אינה מתבצעת באופן אינטואיטיבי, אלא מבוססת על נהלים קשיחים, ביקורת עמיתים ומחויבות מוחלטת ללוחות זמנים. תקופה זו עיצבה אצל קסטנבאום את ההבנה כיצד תאגידי ענק מתנהלים, כיצד נראים דוחות כספיים של חברות ציבוריות ופרטיות, וכיצד ניתן לזהות כשלים פיננסיים עוד בטרם הם הופכים לחדלות פירעון גלויה.
בהמשך, שימש כעורך דין במשרד "שיבולת, ישראלי, רוברטס וזיסמן" בניו יורק, שם התמחה בליווי חברות ישראליות וזרות בפעילותן הבינלאומית. שלב זה חידד את היכולת לגשר על פערים תרבותיים ומשפטיים, ולהתאים פתרונות משפטיים לצרכים עסקיים מגוונים.
השיבה לישראל והטמעת הסטנדרטים הבינלאומיים
בשנת 2002 חזר עו"ד גונן קסטנבאום לישראל, כשהוא מביא עמו את ארגז הכלים הבינלאומי שצבר. המעבר מהשדרה החמישית למרכז העסקים של תל אביב לא היה רק גיאוגרפי, אלא היווה הזדמנות ליישם מתודולוגיות עבודה אמריקאיות בשוק המקומי. לאחר מיזוג משרדו בשנת 2005 עם משרד עורכי הדין נתן מאיר ושות', ובשנת 2012, ייסד את המשרד במתכונתו הנוכחית – ג. קסטנבאום ושות', הממוקם במגדל לוינשטיין.
התפיסה שהנחתה את הקמת המשרד הייתה יצירת "משרד בוטיק" הפועל בסטנדרטים של משרד גדול. המונח "בוטיק" בהקשר זה אינו מעיד על היקף הפעילות, אלא על המיקוד וההתמחות. המשרד בחר להתמקצע בתחומי הליבה של חדלות פירעון (הבראה, שיקום ופירוק חברות), ליטיגציה מסחרית ומקרקעין. ההשפעה האמריקאית ניכרת במבנה הארגוני: צוות הדוק של שישה עורכי דין ומתמחים, המגובה בצוות עזר מיומן, המאפשר טיפול אינטנסיבי ויסודי בכל תיק, תוך שמירה על זמינות גבוהה ומעורבות ישירה של השותפים.
היתרון החשבונאי בניהול משברים
הערך המוסף המובהק ביותר של הרקע הבינלאומי והחשבונאי של גונן קסטנבאום בא לידי ביטוי בתחום חדלות הפירעון. בישראל, תפקידו של כונס נכסים או מפרק נתפס לעיתים כמשפטי גרידא. אולם, המציאות בשטח מלמדת כי ניהול חברה בקריסה דורש בראש ובראשונה הבנה פיננסית וניהולית.
כאשר המשרד מקבל לידיו תיק של חברה בהקפאת הליכים או בפירוק, הגישה היא של ניתוח עסקי מעמיק. היכולת של קסטנבאום "לצלול" אל תוך המאזנים, לזהות תנועות כספים חשודות, ולהבין את תזרים המזומנים האמיתי של החברה, מהווה יתרון אסטרטגי. שילוב זה, בין הידע המשפטי שנצבר בישראל לבין הפרקטיקה החשבונאית שנרכשה ב-KPMG וב-Arthur Andersen, מאפשר למשרד לפעול ביעילות ובמהירות לאיתור נכסים, לגיבוש הסדרי נושים ריאליים, ולהבראת חברות שנקלעו למצוקה. שופטי בתי המשפט המחוזיים והשלום, הממנים את עו"ד קסטנבאום כבעל תפקיד בתיקים מורכבים, מכירים בערך של בעל תפקיד המסוגל לשלוט הן בהיבט המשפטי והן בהיבט הפיננסי-ניהולי של התיק.
תרבות ארגונית וניהול משא ומתן
האסכולה האמריקאית ניכרת גם בתרבות הניהולית של המשרד ובאופן בו מנוהלים משאים ומתנים. הגישה מתאפיינת בפרגמטיות, חתירה למגע ומיקוד בתוצאות ("Closing"). בעסקאות מורכבות, כמו מיזוגים או עסקאות נדל"ן סבוכות, המשרד פועל לא רק כמנסח חוזים, אלא כיועץ אסטרטגי המבין את השיקולים הכלכליים של כל הצדדים לשולחן.
היכולת לנהל משא ומתן מתוך הבנה עמוקה של הנתונים המספריים, ולא רק של הסוגיות המשפטיות, מאפשרת לגשר על פערים ולמצוא פתרונות יצירתיים שאינם נראים לעין במבט שטחי. המשרד, המדורג בדירוגי האיכות של DUN'S 100 ו-BDI Coface, הטמיע נהלי עבודה הכוללים דיווח שוטף ושקוף ללקוח, עמידה קפדנית בלוחות זמנים, והקפדה על איכות התוצרים – מאפיינים המזוהים עם הפירמות הבינלאומיות הגדולות בהן צמח המייסד.
סיכום: גשר בין עולמות
סיפורו המקצועי של גונן קסטנבאום הוא דוגמה לאופן שבו אינטגרציה בין דיסציפלינות שונות ובין תרבויות עסקיות שונות, מייצרת שלם העולה על סך חלקיו. המשרד שהקים בתל אביב אינו מנסה לחקות את המשרדים הניו-יורקיים, אלא מתאים את עקרונות המצוינות, היסודיות וההבנה הפיננסית שלהם לטמפרמנט ולצרכים של השוק הישראלי. עבור לקוחות המשרד – חברות, בנקים, יזמי נדל"ן ונושים – השילוב הזה מעניק ביטחון כי ענייניהם מנוהלים בידיים המבינות את השפה הגלובלית של העסקים, אך נטועות עמוק בקרקע המשפטית המקומית.
