שיימינג אצל ילדים – כך תשמרו עליהם

מדי יום אתם עדים להעצמה של אלימות ברשת האינטרנט, אשר היא מסבה לכדי נזק נפשי וכן נזק חברתי רב ביותר ובמצבים חריגים, אף לביצוע אובדני. התופעה של אלימות אצל רשת האינטרנט לא נאכפת באמצעות אף גורם הן ברחבי תבל והן במדינת ישראל והיא זוכה אף להתעלמות מרשת הפייסבוק, בצורה כזאת נראה כי האחריות מוטלת אך ורק על הכתפיים שלכם. ביטוי של אלימות נפוץ בשיעור של כשישים אחוז ברשת הישראלית מתבצע מטעם קבוצה של הסתה או של שנאה או שיימינג. אחר כך ביטוי של אלימות בשיעור של כחמישה עשר אחוז הינו עבור אלימות מקוונת שהינו דף אלים או של התחזות אל מול אדם. עוד ביטוי אשר הינו שכיח באותו אופן בשיעור של כחמישה אחוז הינו הפצה של סרטון או תמונה אישית, פרסום של סרטון אשר מייצג אלימות, פרסום של פוסט פוגעני או אלים. ביטוי נוסף של אלימות בשיעור של אחוז אחד נכלל בדיווח אשר נוגע לאיום של סחיטה או לחלופין פדופיליה. על פי מחקר חדש, אשר בוצע באמצעות מכללת כינרת ואשר פורסם זה לא מכבר נמצא, כי בשיעור של כעשרה אחוז מתלמידי כיתות גימל עד טית במדינת ישראל חווים שיימינג אם זה באמצעות הווטאצאפ ואם זה באמצעות רשת הפייסבוק. עוד נמצא על פי מחקר זה, כי אל מול שיעור של עשרים ושניים אחוז בקרב הילדים פורסמו דברים פוגעניים על גבי רשת האינטרנט.

שיימינג אצל ילדים – כך תשמרו עליהם – 

לפעמים נראה כי אין בידכם אף דרך כיצד להתמודד עם שיימינג אצל ילדים. על מנת שתוכלו להגיע להחלטה נבונה שלא תושתת רק על רגש, אנו מציעים לכם לשאול את עצמכם מספר שאלות כמו למשל אלו – האם התגובה שלכם מהווה ביטוי לזעם אשר בו הנכם חשים בזמן נתון או שהיא בעלת ערך מוסף, מה הנכם מנסים להשיג? האם הדעה שלכם תעניק תרומה לשיח או שהיא רק תעמיק את השנאה אשר הצטברה בין כל התגובות? האם השיתוף של הסטטוס יעניק תרומה אל השינוי שהנכם רוצים לבצע או שהיעד שלו נועד רק לבזות אדם כל שהוא? מה נטען בשאר התגובות.

מצב של חוסר הגבה על גבי האינטרנט אין פירושו כי זה לא מעניין אתכם, אף אם אין ביכולתכם לעצור שיימינג, הנכם עשויים לבצע החלטה כי הפרסום לא יעבור דרככם. במצב קיצוני ניתן לדווח ולא להמתין עד שמושא הפרסום השקרי ידווח בעצמו.