תורת הקבלה על עשר מכות מצרים – חלק א
למה היו עשר מכות במצרים?
עשר מכות מצרים הן גילוי של צדק עליון של הקב"ה שמנהיג את עולמו לפי כלל מדה כנגד מדה בתוספת חסד חנם. וכידוע כל מכה ומכה שהיתה במצרים מכוונת כנגד מעשים הרעים של מצרים שהרעו לישראל.
מכות דם וצפרדע לפי תורת הסוד
כך במכה ראשונה מים ביאור נהפכו לדם וזאת כנגד מה שנאמר: "ויצו פרעה לכל-עמו לאמר כל-הבן הילוד היארה תשליכהו", כלומר דם של בני ישראל שנשפך ביאור והפך את המים לדם. ומכה שניה מכת צפרדעים נעשתה כנגד מה שאמר פרעה: "ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקלו לשלח את-ישראל לא ידעתי את-ה'". והנה צפרדע הוא לשון "צפור דעה" שזה מצביע על קלות ראש וחוסר דעת, על כן לאחר מכה הזאת פרעה הכיר בהקב"ה, כמו שנאמר: "ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל-י-ה-ו-ה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי". להרחבת הנלמד יש ללחוץ כאן
מכות כינים וערוב בדרך פנימיות התורה
ומכה שלישית היא מכת כנים שנעשו מעפר. האותיות "העפר" הן אותיות "פרעה", שהחשיב את עצמו לעליון בין אלילי מצרים, וכנגד גאוותו באו כנים, שהם יצורים הפחותים ביותר ועל ידי כך הקב"ה הראה לפרעה מאיפה הוא בא ולאן הולך. ומכת הערב באה כנגד אשת פטיפר שטרפה את יוסף וכנגד תרבות מצרים שבני ביתם היו כחיות זה לזה, ועל כן נאמר: "ומלאו בתי מצרים את-הערב".
מכות דבר ושחין בביאור חכמת הקבלה
ומכה חמשית נעשתה על ידי הקב"ה נגד אלילי מצרים, על ידי דבר שפגע בצאן ובקר, שקבלו כבוד רב בעיני מצרים. ומכה ששית מכת שחין נעשתה נגד מכשפים. כתוב בגמרא שמכשפים מכחישים פמליא של מעלה, כלומר הם מטעים את בני אדם כאילו יש כח שלא מתחת שליטתו של בורא עולם. וזהו קליפת לבן שכולו היה שקרן ומכשף. וכנגד קליפת לבן באה טומאת מצורע שפוגעת בעור, כי עור הוא מקור של עורון רוחני ועוות האמת, שהופיע אחרי חטא של אדם הראשון. ולכן במכה הזאת כתוב: "ולא-יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין".
מכת ברד וארבה על פי הזוהר הקודש
ומכת ברד באה כנגד מה שנאמר על שוטרי ישראל: "ויכו שטרי בני ישראל אשר-שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם". וכנגד זה נאמר:"ויך הברד בכל-ארץ מצרים את כל-אשר בשדה מאדם ועד-בהמה." ובמכת ארבה נאמר: "ואכל את-כל-העץ הצמח לכם מן-שדה", וזוהי המכה כנגד חוק של פרעה שגזר על בני ישראל שלא לתת להם תבן, כנאמר: "אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע בעבדתכם דבר."
מכות חושך ובכורות בלימוד ספרי בעל הסולם
ומכת חושך היא מכה כללית כנגד עבודת פרך שהחשיכה עיניהם של ישראל, והיא היתה שלושה ימים כנגד שלושה ימים שביקש משה מפרעה ללכת למדבר לעבוד את ה', דהיינו לקבל אור תורה ובגלל הסירוב של פרעה באה מכת חושך שהוא הפך מו האור.
גם מכת בכורות היא מכה כללית כנגד גאולת ישראל שנקרא בכור בין אומות העולם, כמו שנאמר:"כה אמר ה' בני בכרי ישראל. ואמר אליך שלח את-בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את-בנך בכרך."